שם ספר/ פרק : משנים מקום, משנים חיים. פרק ראשון -  הודעה חשובה
מאת : עידו צמחי כיתה ד' בי"ס י"חדיו"
זה קרה ביום גשום באמצע החורף ישבנו ליד האח הבוערת והתחממנו.
שאלה אחותי מה אם הספר שאתה כותב? לא ידעתי מה לענות מצד אחד אני בהתחלה
מצד אחד אני בסוף.
לפתע נפתחה דלת הבית זה היה אבי שחזר מעבודתו מוקדם מן הרגיל ואיתו בשורות רעות. הסקתי לפי פניו,מה קרה שאלתי בתימהון? הוא לא ענה רק אמר לארוז הכל.
כאשר נכנס לחדרו ולא יכול לשמוע אותנו שאלתי את אחותי מה קורה? היא לא ידעה והנהנה
בראשה לשלילה. חיכיתי עד שאימי תצא מן החדר כעבור דקות אחדות נפתחה הדלת ואבי יצא. הוא ניסה להסביר לנו מה קרה אבל תחילה לא יכל. גמגם בלי סוף ובסופו של דבר אמר עוברים לרומניה.
 היינו כחולמים לא הבנו דבר מאורוגוואי לרומניה. אחרי שעה של שתיקה שאלתי למה?
אבי ענה : שקענו בחובות אנחנו עוברים לדודתי לוסי אין לנו יותר כסף לשלם על הדירה.
רגע אבא קטעתי אותו בדבריו איך נשלם על הטיסה?
על הכל היא תשלם,הוא ניסה להמשיך לדבר אבל הבין שזה חסר טעם.לאחר מכן יצאה אמי מן מחדר. היא אמרה שכדאי להתחיל לארוז הטיסה בעוד 3 ימים.
אני ואחותי הלכנו לחדר סגרנו את הדלת ופרצנו בשיחה.
מה יהיה שאלתי? זה רחוק. ומה עם החברות שלי?
אמרה אחותי : מה עם שלי?
שלך לא חשובות עניתי.
בוא לא נריב על זה, היא צעקה. יש לנו מספיק דברים אחרים על הראש.
לרגע שתקתי אבל אז הייתי חייב לומר : אני לא רוצה לטוס! ופרצתי בבכי.
היא ניסתה לעזור אבל כל ניסיונותיה כשלו. אמי נכנסה לחדר ושאלה בדאגה מה קרה?
הוא לא מוכן לעבור אמרה אחותי ולא הוסיפה מילה. אמי גם כן ניסתה לעזור, אבל גם היא לא הצליחה.
עבר הלילה ועוד יומיים הטיסה.
 קמנו והתחלנו לארוז. שמתי כל מה שיכולתי עד היות המזוודה מלאה. כאשר גמרתי לארוז יצאתי לסיבוב בכפר. היה לי עצוב במיוחד שעכשיו החופש הגדול שאפשר להיפרד רק מחלק מהחברים.